קרן ואח' נ' שיכון ובינוי - סולל בונה תשתיות בע"מ

החלטה

בקשה לדחיית התביעה שהוגשה בגין ליקויי בניה על סף בטענת התיישנות. לטעת המבקשת הדירה נשוא תיק זה נמסרה למשיבים ביום 13.9.2004, אולם התביעה הוגשה רק בשנת 2013, לאחר חלוף מועד ההתיישנות. המבקשת מפרטת עוד שהמשיבים בכתב תביעתם מציינים שכבר בעת קבלת החזקה בדירה התגלו הליקויים, שהינם לטענת התובעים העובדה שמפלס הדירה הינו נמוך ממפלס המבואה הקומתית.

התובע בתשובתו לבקשה זו טוען שהיה בקשר עם הנתבעת משנת 2004 ועד לאחרונה באשר לתיקון הליקויים כאשר נציגים של הנתבעת הודו בליקויים ואף ביקרו בדירה. כן נוסח הסכם פשרה על ידי נציגי הנתבעת אשר התובע סירב לחתום עליו.

בהתאם לסעיף 9 לחוק ההתיישנות התשי"ח – 1958 רק במצב בו הנתבע מודה בכתב או בבית משפט בקיום זכות התובע תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה.

האם ניתן לראות בהסכם הפשרה שאינו חתום משום הודאה בכתב של הנתבעת? איני סבורה כך, ראשית מן הטעם שההסכם אינו חתום ומשכך יכול שהועברה בין הצדדים טיוטא אולם היא לא בשלה לידי הסכם לפיצוי התובעים והינה בגדר משא ומתן לפשרה.

זאת ועוד, בטיוטא מצוין במפורש " הסכם זה אינו בתוקף כל עוד לא נחתם על ידי שני הצדדים". כן נכתב בהצעה שאינה מהווה כל הודאה או הכרה בליקויי הנטענים.

ראה לענין זה ע"א 440/75 זאשר נדבנק ואח' נ' מלכה דניצגר פ"מ ל (2) 260, שם נקבע:

"מטרתם ומשמעותם של המונחים המסייגים הנ"ל הינו מוגבלת: כאשר מנהתל משא ומתן לפשרה ומשא ומתן זה נכשל, הרי אין באמור במכתב הנושא רישום כנ"ל כדי לשמש הודאת בעל דין".

שנית מן הטעם שבהסכם מדובר על פירוק והחלפת ריצוף בעוד שכתב התביעה מפרט ליקויים רבים כאשר הליקוי המרכזי הינו גובה מפלס הרצפה, ליקויי רטיבות, ליקויים בדלת הכניסה, וכן ליקויי בתריס, ליקויים שאינם באים לידי ביטוי כלל בטיוטאת הסכם הפשרה. משכך איני סבורה שקיימת הודאה בקיום זכות התובע.

לאור האמור לעיל התביעה נמחקת על הסף. על התובע לשלם הוצאות בקשה זו בסך 1500 ₪.

ניתנה היום, ג' חשון תשע"ד, 07 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: